התבשילים של דרום הודו - גואה - 10/2024

anatb01
Jan 31
5 min read

Updated: May 11

"האושר אינו מגיע כשאתה משיג דברים מסוימים, הוא מגיע כשאתה חושב מחשבות מסוימות. אושר אינו אלא מצב נפשי שביכולתנו ליצור לעצמנו באמצעות הדרך שבה אנחנו מעבדים ומפרשים את האירועים שבחרנו" (ר. שארמה).

יכול להיות שהודו הפכה לקשה מדי בשבילי?

איך זה קרה? זה בגלל הגיל? זה בגלל שאנחנו פה עם ילדים? יכול להיות שזה תמיד היה שם?

כי אנחנו ישנים בדירה מאוד נחמדה בגואה ואני חושבת על פריז, כי אנחנו מטיילים על החוף והים פחות מזמין וכל גסט האוס או מסעדה נראים לי לא מוכנים, כי פעם הייתי שוכחת מגבת רטובה בתיק סגור וריח הטחב היה מחזיר אותי לקסם של הודו והיום ריח הטחב המוכר לוקח אותי למחשבות על נבגי עובש וזיהום אוויר.

לרגע עלו לי המחשבות המפחידות שאולי אני כבר לא כמו פעם ואולי אני צריכה לשנות כיוון, לשנות את הנוף?

אלא שאז עובר לו שבוע, עוברים להם שבועיים, ואנחנו יוצאים לסיבוב ברחובות, הולכים בלי יעד, בין עדרים של פרות, חוצים הרים של זבל, ברקע של צפירות אינסוף ואופנועים דוהרים, רוצים להגיע אל החוף מבלי באמת לדעת את הדרך ומנסים באמת להתמסר למה שיש, מוצאים את עצמנו בתוך יער של עצי קוקוס, בין בתי עץ רעועים ש"מחוזקים" בברזנטים נגד הגשם, דרך מדורות של שריפת עשבים, מישהו מביט בנו מפתח הדלת ומחייך, אחר מנווט את המשאית שלו אחורה בשביל הצר והחיים פשוט קורים. אז אני מבינה שזה בדיוק זה - שני הקצוות הברורים (לילה באוהל מול מלון יוקרה), מול האמצע שלא שייך לאף מקום. זה לא שעכשיו אני כזאת אחרת וזה לא שהודו הפכה קשה מדי בשבילי, זה משום, שבשונה מפעם, היום אני מחפשת הודו קסומה אחרת להתחבר אליה, הודו של האמצע - הודו של האנשים הכי נחמדים שיש ברחובות עמוסי זבל וקקי של פרות, הודו של בתי עץ רעועים בין אלפי עצי קוקוס, הודו של הרוח שעוברת בינינו יותר מאשר הודו של האדמה. עכשיו רק נותר לי להבין איך אני מוצאת אותה.

עבר עוד שבוע, עברנו לדירה אחרת, מאובזרת פחות אבל נחמדה יותר, הודית יותר, בקומה השנייה בבית של משפחה מקומית, על רחוב צר כל כך עד כי קיווית שבבוקר הפרות יתנו לך לפתוח את שער הכניסה. הימים הפכו לשגרה נחמדה, מתחילים להכיר את האנשים, להתרגל לריחות, לזהות דרכים ושבילים ולהתמכר לקצב. מוזיקה פותחת וסוגרת כל יום, משתלבת עם אותה רוח שחיפשתי, רוח שלוקחת אותי לאוויר שריחף מעליי כשעוד הייתי ילדה בירושלים בערב חג או בכניסת שבת. רוח שלוקחת אנשים למקומות קדושים יותר ומעבירה ריחות של אוכל מבית לבית, רוח שמשכיחה את הקושי, האתגרים או אפילו העצב שעולים מהעולם הגשמי ועוזרת לראות את הכל מנקודת מבט אחרת. זאת לא אותה הרוח כמו הרוח שמצאתי עכשיו בהודו, אבל גם זאת עזרה לי להתחבר מחדש למקום ולאתגרים שהוא מציב בפניי ולדעת שכשאעזוב עוד אפילו אתגעגע.

DHAL FRY

250 גר' שעועית צהובה מושרית ללילה.
2 כפיות מלח.
1 כפית גדולה של כורכום.
1+1/2 כפית פפריקה/צ'ילי.
4 בצלים סגולים גדולים.
4 עגבניות גדולות.
אצבע גדולה של ג'ינג'ר.
ראש שיני שום קלופות.
3 פלפל חריף ירוק.
הינג (חלתית).
1 כפית זרעי כמון.
2 כפיות כוסברה יבשה.
1 כפית גראם מסאלה.
1 כפית עלי חילבה מיובשים.
חופן כוסברה טרייה קצוצה.

מניחים בסיר עמוק את השעועית המושרית יחד עם 4 כוסות מים ומבשלים. מוסיפים מלח, כורכום, פפריקה או צ'ילי וכף שמן (זית/חרדל/קוקוס/צמחי) וממשיכים לבשל עד שהשעועית מוכנה.
בינתיים קוצצים 4 בצלים ו - 4 עגבניות לחתיכות קטנות.
לוקחים את אצבע הג'ינג'ר ואת כל שיני השום וטוחנים היטב במעבד מזון עד שמתקבלת משחה. מוסיפים למשחה 3 פלפלים ירוקים חריפים חתוכים גס וטוחנים שוב הכל ביחד.
בסיר רחב מחממים 2 כפות גדולות של שמן ומטגנים - מעט הינג (חלתית) וזרעי כמון. כאשר התבלינים נפתחים ועולה בבית ריח משכר מוסיפים את משחת הג'ינג'ר, שום ופלפל חריף ומערבבים לריח משכר עוד יותר.
מוסיפים לסיר את הבצל הקצוץ ומטגנים. כשהבצל משחים מוסיפים 1/2 כפית מלח ואת העגבניות, מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה. כשהעגבניות מתחילות להתרכך מוסיפים כוסברה יבשה, פפריקה/צ'ילי, גאראם מסאלה ועלי חילבה. ממשיכים לבשל עד שהעגבניות מתרככות לגמרי.
מוסיפים את תערובת העגבניות והבצל לסיר עם השעועית המוכנה ומוסיפים חופן של כוסברה קצוצה.

Paneer Butter Masala

3 בצלים סגולים גדולים.
6 עגבניות בינוניות.
אצבע גדולה של ג'ינג'ר.
ראש שיני שום קלופות.
2 פלפל צ'ילי חריפים מיובשים (אפשר מתוקים אם לא רוצים חריף).
חופן גדול של קשיו (לפי הטעם).
1/2 כפית מלח.
100 גר' חמאה.
כף גדולה של גי (חמאה מזוקקת).
4 זרעי הל כתושים.
1 מקל קינמון.
1 כפית פפריקה/צ'ילי.
1 כפית כוסברה יבשה.
1/2 כפית כורכום.
2 מצקות גדולות של יוגורט/קרם קוקוס.
גבינת פניר (גבינה הודית).
חופן כוסברה טרייה קצוצה.

פורסים 3 בצלים סגולים לפרוסות דקות וחותכים 6 עגבניות לקוביות בינוניות.
מכניסים למעבד מזון אצבע גדולה של ג'ינג'ר וראש שיני שום קלופות וטוחנים עד לקבלת משחה.
מחממים בסיר 2 כפות גדולות של שמן (זית/קוקוס/חרדל/צמחי) ומטגנים 2 פלפל צ'ילי (חריפים או מתוקים) יבשים ושבורים לחתיכות, מוסיפים חופן גדול של קשיו לסיר (אם אתם אוהבים מאוד קשיו תוסיפו ככל שתרצו) ומטגנים.
מוסיפים לסיר את הבצלים הפרוסים ומטגנים. כאשר הבצל משחים ומוכן מוסיפים לסיר את העגבניות החתוכות, סוגרים את המכסה ומבשלים.
כשהעגבניות מתרככות לגמרי מקררים את התערובת וטוחנים את כולה למרקם של משחה.
בסיר עמוק מחממים 50 גר חמאה וכף שמנה של גי. מוסיפים את זרעי ההל, מקל הקינמון (אפשר לשבור אותו לפני כדי להעשיר את הטעם), פפריקה/ צ'ילי, כוסברה יבשה, מלח וכורכום. מטגנים את כל התבלינים ביחד ומוסיפים את מחית הג'ינג'ר והשום.
לתערובת התבלינים מצרפים את רוטב העגבניות, הבצל והקשיו, ומוסיפים 2 מצקות גדולות של יוגורט/קרם קוקוס ו- 1/2 כוס מים ומבשלים עם מכסה סגור.
בינתיים חותכים את גבינת הפניר לקוביות בינוניות ומוסיפים לרוטב שמתבשל, יחד עם עוד 50 גר' חמאה.
כשהתבשיל מוכן מוסיפים חופן של כוסברה טרייה.

ONION & POTATO PAKORA

2 בצלים סגולים גדולים.
תפו"א אחד גדול.
4 כפות קמח שעועית שחורה (אפשר להמיר בקמח עדשים כתומות או קמח חומוס).
1 כפית מלח.
1 כפית גראם מסאלה.
1 כפית עלי חילבה יבשים.
1 כפית פפריקה/פפריקה חריפה/צ'ילי חריף גרוס.
1 כפית כוסברה יבשה.
1 כף קמח אורז (בשביל הפריכות).
שמן צמחי/קוקוס/חרדל לטיגון.

חותכים את הבצלים לפרוסות חצי דקות ואת תפוח האדמה לצ'יפסים דקים דקים ומניחים בקערה.
מוסיפים את שני סוגי הקמחים וכל התבלינים ומערבבים. מוסיפים מעט מים לאט לאט ומערבבים עם הידיים עד שמתקבלת עיסה שאינה דלילה מדי ונדבקת בקלות לירקות.
בסיר רחב ועמוק מחממים שמן:
לפאקורה בצל - בעזרת ידיים רטובות צובטים מעין קציצות לא מסודרות מדי מהתערובת (מה שעולה עם האצבעות עולה) וזורקים מיד לשמן.
לפאקורה תפוחי אדמה - זורקים לשמן כל פלח תפוח אדמה טבול בתערובת בנפרד.
מטגנים את הפאקורה מספר דקות עד ששני הצדדים שחומים ויפים ומעבירים לקערה עם נייר סופג. כשמסיימים לטגן את כל הירקות, מכניסים שוב את כל הפאקורה שכבר טיגנו לסיבוב טיגון שני.

kheer

הקהיר הוא קינוח הודי מתקתק ונעים שמורכב מחלב, אורז מבושלים עם הרבה תבלינים.

2 כוסות מלאות של אורז מבושל.
1 ליטר חלב.
4 זרעי הל כתושים.
4-5 שערות זעפרן.
6 כפות סוכר לבן.
1/2 כפית קינמון.
פירות יבשים - בננות, צימוקים, פיסטוקים, קשיו וכל מה שמתחשק (רק למי שאוהב).

בסיר עמוק שמים את שתי כוסות האורז המבושל יחד עם ליטר חלב ומבשלים על אש גבוהה תוך כדי ערבוב.
כשהחלב מתחיל לרתוח מנמיכים לאש נמוכה, מוסיפים את ההל וממשיכים לבשל ולערבב מדי פעם. האורז מוכן לאחר שעה וחצי של בישול וכשרוב החלב מצטמצם אך עדיין נותרים מעט נוזלים.
לקראת סוף הבישול מוסיפים את שערות הזעפרן, הקינמון והסוכר. מערבבים ומבשלים לעוד דקה שתיים.
את הקהיר ניתן לאכול ככה כמו שהוא וניתן לפני ההגשה להוסיף לו פירות יבשים ופיצוחים לפי הטעם.