משפחה.עולם.אוכל

שנה של נדודים...

משפחה אחת - שניים גדולים, שלושה קטנים ושני תיקים יצאנו לשנה במזרח...​

הגעגועים הביתה גדולים, בית ארוז בתוך תיק קטן זה קשוח, אבל חיי הנדודים הם הרפתקה נצחית והחופש הוא אינסופי. וזה בדיוק מה שחשוב כרגע. הצחוקים הם מכל הלב, הריבים אמיתיים, הזמנים, רוב הזמן, לא מעניינים, היצירתיות של כולנו פורחת והחלומות גדולים. 

"החיים שניתנו לנו על ידי הטבע הם קצרים, אבל הזיכרון של חיים שנחיו היטב יישאר לנצח" (קיקרו).

הקטנים לא לומדים הרבה מתמטיקה, ופיסיקה בכלל, אבל קוראים המון ספרים, לומדים על תרבויות אחרות ומכירים עולם אחר לגמרי משלהם. לומדים לא להיכנע לפחד או לביישנות ולגשת לאנשים זרים ולדבר עם המוכר בחנות. לומדים לוותר כי לא תמיד יש ולהסתפק במועט, והכי חשוב - לומדים להנות ממה שיש ולהגיד תודה על איפה שאנחנו. קמים כל בוקר עם חיבוק ולא ממהרים לשום מקום, אוכלים צהריים בבוקר ובוקר בערב כי ככה מתחשק, טועמים טעמים בפעם הראשונה ומאכלים שמעולם עוד לא פגשנו, שומעים מוזיקה חדשה ונושמים את החופש.

עוד מאז שהייתי ילדה היה לי חיבור עמוק לאוכל ותשוקה לטעום מכל דבר, עוד מארוחות שישי משפחתיות שתמיד היה בהן הכל, אוכל שהפך למסורת יחד עם מאכלים חדשים, אוכל מעולמות שונים שתפס מקום על שולחן גדול במרכז הבית. המטבח תמיד היה מקום מרכזי, והוא ממשיך להיות גם פה במסע הזה כשרוב הזמן הוא עצמו לא קיים, אבל המאכלים הצבעוניים, יוצאי הדופן והטעימים ביותר שיוצאים ממנו, נמצאים כאן בכל מקום. 

כחלק מהמסע המשפחתי שלנו וכחלק מההתפתחות האישית שלי, בחרתי לאסוף מתכונים מאותם מאכלים, אלה ששמענו עליהם פעם ואלו שפגשנו פה בפעם הראשונה, להיכנס למטבחים הקטנים של האנשים הטובים ביותר שאותם מאכלים שאותי מסקרנים הוא כל עולמם, ובעיקר - להעביר את הידע הזה הלאה...

​